בן לאה ואליהו, נולד ביום כ"ג בתמוז תרפ"ה (15.7.1925) בשכונת מנשיה על גבול תל-אביב-יפו, גדל באותה שכונה ובה סיים את בית-הספר היסודי. ממנשיה עבר יחד עם הוריו לרחובות. בגיל 12 שנה יצא כבר לעבוד על-מנת לעזור לפרנסת הבית. הוא עבד בכל עבודה קשה ובין היתר שמר על כרמי הענבים בזיכרון יעקב. כשבגר עבד כנהג ודאג לקיום הוריו. במלחמת-העולם השנייה הצטרף למחתרת. בשנת 1944 התגייס לצבא הבריטי. עם שחרורו ירד שוב למחתרת. היה מפעילי לח"י (בשם "בן-דויד") והשתתף בפעולותיה.

עם פרוץ מלחמת-העצמאות עבר עם שאר הלוחמים משורות לח"י לשורות חטיבה 8 והועבר לגדוד 89 "שריון ופשיטה" בדרגת מפקד כיתה. יצא לפעולות שונות בהן נכבשו כמה מכפרי האויב. בפעם האחרונה, בהיותו בחופשה, שפע חיים ומרץ, הירבה לעודד את הוריו, באומרו: "אני יוצא לגרש את האויב משערי הארץ". משה נפל ביום ד' בתמוז תש"ח (11.7.1948), בעת מבצע "דני" באזור בית-נבאללה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.